אני מאמינה שיש קונצנזוס כיום להבנה, שהצבת גבולות הכרחית להתפתחות הילד.
הקניית חוקים וסדר, כמו גם הטמעת רוטינות קבועות, בונה את תחושת הבטחון שהילד זקוק לה ולהתנהלות התקינה של הבית.
אך אין ספק שקל להסכים מאשר ליישם. רבים מההורים חוששים מהתהליך כיוון שרואים בו משהו מאיים וקשה, לעיתים רבות נרצה ״לפצות״ את ילדנו על חוסרים שהרגשנו בילדות, והאתגר המורכב יותר הוא ליישם את ההחלטות שקיבלנו בצורה קונסיסטנטית, עם כמה שפחות ״זיגזוגים״.
אכן, ללא כלים מתאימים, הצבת גבולות נחוות לעיתים כ'עונש' לילד ואתגר להורה. אולם חשוב קודם כל להבין מה הגבולות המתאימים לנו כהורים, התואמות את השקפת עולמנו ולדבוק רק באלה שנוכל לעמוד בהם בצורה עקבית.
הגבולות יכולים כמובן להישתנות בהתאם לגיל ויכולת הילד ובהתאם ליכולת שלנו.
ביחד, נמצא את האיזון הנכון המתאים לכם כמשפחה ונקנה עקרונות פשוטים אך חיוניים ליישום מוצלח.